פסק-דין בתיק תא"ק 1620-09-10

תביעת בנק ע"ס 141,604 ש"ח שעניינה דרישה לפירעון חוב בגין יתרת הלוואה בלתי מסולקת. הנתבעים הנ"ל נדרשים לפרוע את החוב מכוח ערבותם לפירעון ההלוואה עפ"י כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה מיום 28.4.09.

בתאריך 2.12.10 ניתן פס"ד בתיק זה כנגד הנתבע 1 על פי כתב התביעה - דבאח מוחמד,  לתשלום סך של 168,764 ש"ח בצירוף ריבית, הוצאות ושכ"ט. נתבע זה נדרש לשלם את חובו לתובע כחייב עיקרי, חוב מצטבר בחשבון העו"ש וכן יתרת הלוואה בלתי מסולקת בסכום הנ"ל.

עמדת התובע:

ב - 19.11.07 או בסמוך לכך נפתח ע"ש דבאח מוחמד, אחיו של הנתבע 1, חשבון עו"ש בסניף כרמיאל של התובע שסומן במספר ----. לימים הפך החשבון לדביטורי ובמסגרת הסדר פריסת חובות הועמדה הלוואה לחייב ביום 28.4.09, סך 155,000 ש"ח, בתנאים המפורטים בהסכם ההלוואה.

להבטחת תשלום ההלוואה חתמו הנתבעים הנ"ל על "כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה". הנתבע 1 חתם על כתב הערבות ביום 28.4.09 והנתבע 2 חתם על כתב הערבות ביום 14.5.09. שני הנתבעים חתמו על כתב הערבות בפני פקידות הבנק, כל אחד מהם בפני פקידה אחרת, וקיבלו הסבר מלא ומפורט לעניין כל הנתונים הרלוונטיים להתחייבותם: מהות המסמך הנחתם, משמעות הערבות, מהות ההלוואה והריבית, ההתחייבויות אשר הם נוטלים על עצמם כערבים, הכל כמתחייב על פי חוק ובהתאם לנוהלי הבנק.

הנתבעים חתמו על כתב ההתחייבות והערבות בסופו של המסמך, בתחתיתו של כל עמוד ובשולי הסעיפים בהם תוספות בכתב יד; בשולי סעיף 1א שבו נקוב סכום ההלוואה בספרות ובמילים, בשולי סעיף 2 שבו מצוינת מטרת ההלוואה "כיסוי מינוס", בשולי סעיף 3 שבו צוינה תקופת ההלוואה, בשולי סעיף 4 בו נקובה הריבית.

בנוסף לכך חתמו הנתבעים על מסמך 'גילוי מידע לערב יחיד או מוגן', הן בסופו של המסמך והן בצידו של כל סעיף שבו תוספות בכתב יד. בחתימתם אישרו הנתבעים כי הובאו לידיעתם העובדות המצוינות במסמך 'גילוי המידע'; סכום ההלוואה, תקופת ההלוואה, הריבית בהלוואה וכן בשולי סעיף 4 שבו תוספת בכתב יד המציינת כי "ללקוח קיימות החזרות שיקים - 8 נכון ל - 28.4.09".

החייב העיקרי לא עמד בהתחייבויותיו כלפי הבנק ולא פרע את תשלומי ההלוואה למרות מספר דרישות. נכון ליום 11.8.10 נרשמה בחשבון יתרה דביטורית בסך 168,764 ש"ח המורכבת מיתרת חוב בחשבון עו"ש בסך 27,159.95 ש"ח ויתרת הלוואה בלתי מסולקת בסך 141,604 ש"ח.

התראות בגין חוב נשלחות ישירות ע"י המחשב המרכזי של התובע והעתקן אינו נשמר ואולם בדפי החשבון ניתן לראות חיובים בגין שליחת מכתבי התראה כבר ממאי 2010 ומכאן שממועד זה נשלחו התראות הן לחייב והן לערבים. מכיוון שהחוב לא נפרע, הועבר התיק לטיפול משפטי ובתאריך 7.7.10 נשלחה דרישת חוב ע"י התובע באמצעות בא כוחו, לחייב העיקרי עם העתק לערבים. משלא נענתה הדרישה הוגשה התביעה דנן.

בנסיבות הללו יש לדחות את כל טענות הנתבעים לפיהן כביכול חתמו על ערבות להלוואה בסכום של 20,000 ש"ח בלבד וכי פקידות התובע לא גילו ולא הסבירו להם במה דברים אמורים עובר לחתימתם וכי לא ידעו שערבותם היא להלוואה הניתנת לצורך מיחזור חוב קיים וכי נוטלים הם על עצמם סיכון גבוה בחתימתם על הסכם ערבות, בפרט לנוכח מוסר התשלומים הירוד של החייב העיקרי  וכי לא קיבלו כל הודעה על כך שהחייב העיקרי איננו עומד בתשלומים וכי התובע בחר להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי בגין חריגה מזערית של 2,000 ש"ח.

עמדת הנתבעים:

הסכם הערבות נחתם בחיפזון רב כאשר פקידות הבנק מעלעלות במסמכים רבים ומצביעות בפני הנתבעים היכן דרושה חתימתם. לא היה כל סיפק בידי הנתבעים לעיין במסמכים עליהם הם חותמים והם לא קיבלו כל הסבר מן הפקידות. החייב העיקרי עצמו מסר לנתבעים כי דרושה חתימתם כערבים לפירעון הלוואה בסך 20,000 ש"ח. בעת שחתמו הנתבעים על כתב הערבות לא היה מצוין בו סכום הלוואה של 155,000 ש"ח.

בדיעבד התברר לנתבעים כי הוחתמו בחטף על כתב ערבות להבטחת תשלום הלוואה בסך 155,000 ש"ח שניתנה לחייב העיקרי לצורך הסדר חוב קיים בסכום זה. ברור ומובן מאליו שהנתבעים לא היו חותמים על ערבות להחזר הלוואה בנסיבות שכאלה כאשר מדובר בסיכון כה גבוה להידרש ולפרוע את החוב במקום החייב העיקרי שכבר מסובך היה בחובות כבדים ולא עמד בתשלומים בעבר.  הנתבעים לא קיבלו העתקי המסמכים עליהם חתמו, זאת בניגוד לחובת התובע מכוח סעיף 24 לחוק הערבות תשכ"ז 1967.

בנסיבות אלה לא קיימו פקידות התובע את החובות המוטלות עליהן כלפי ערבים מכוח הוראת סעיף 22 לחוק ומכיוון שכך פטורים הנתבעים מערבותם כפי שנקבע בסעיף 23 לחוק.

לבד מכך לא קיים התובע, באמצעות פקידיו, את חובתו להודיע לנתבעים במועד הנקוב בסעיף 26 לחוק על כך שהחייב העיקרי איננו מקיים את חיוביו. בסעיף 26ה לחוק נקבע כי הודעה כזו חייבת להישלח בדואר רשום לפי המען שמסרו הערבים. בפועל לא נשלחה כל הודעה. גם מטעם זה יש לדחות דרישת התובע מן הנתבעים.

למעשה לא היה כלל מקום להעמדת יתרת ההלוואה לפירעון מיידי רק מחמת פיגור וחריגה "תמהונית שולית מזערית בשווי כ - 2,000 ש"ח".

לפיכך יש לדחות את התביעה.

דיון:

התובע מבקש לדחות מכל וכל את גרסת הנתבעים על סמך תוכנם של כתב ההתחייבות והערבות להחזרת הלוואה ומסמך גילוי מידע לערב אשר צורפו, תוכן המסמכים "מדבר בעד עצמו". עדויות פקידות הבנק, אשר פרטו את נוהלי הבנק בקשר להחתמת ערבים בכלל, מנהגם הקבוע בעת החתמת ערבים והנסיבות הנוגעות לצדדים להליך דנן, אמינות ומתיישבות היטב עם תוכנם של המסמכים הכתובים.